החלטה בתיק ס"ע 13597-12-08

1.         זוהי בקשתן של התובעות להתיר להן לתקן את כתב התביעה שהגישו כנגד הנתבעים, באמצעות התיקונים לפרק י' לכתב התביעה המקורי, בהתאם לטיוטת כתב התביעה המתוקן שתיקונו מבוקש (ראה: נספח א' לבקשה).

2.         הבקשה הועברה לתגובת הנתבעים, ובהתאם התקבלו תגובת הנתבעים 1-3 ותגובת הנתבעים 4-13, המתנגדים מכל וכל לתיקון המבוקש.

לאחר קבלת תגובות הנתבעים הגישו התובעות את תגובתן לתגובות.

הרקע

3.         בפרק י' לכתב התביעה שבנדון, טענו התובעות, בין היתר, כי הנתבעים כולם קשרו ביניהם קשר ונטלו עימם תוך הפרת החובות המוטלות עליהן כעובדים כלפי הנתבעת  את כל הידע, המידע העסקי, הקשרים והתוכן הרעיוני של העסק, ותוך חבלה בעסקי התובעות עזבו בעצה אחת את התובעות והעבירו את הידע הנ"ל לחברת רב בריח (להלן - רב בריח) ובכך חסכו את דמי הכניסה לענף אליו ביקשה רב בריח להיכנס באותו מועד.

אי לכך טענו התובעות בסעיף 80 לכתב התביעה המקורי, כי מעשיהם המשותפים של הנתבעים גרמו להם להתעשרות שלא כדין ישירה ועקיפה על חשבון התובעות בניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט, בשיעור אותו העריכו ב-9 מליון ש"ח - שווי החיסכון בדמי כניסה, אותם תבעו מן הנתבעים כולם ביחד ולחוד להשיב להן, אך לצרכי אגרה העמידו את הסכום על 5 מליון ש"ח.

לציין, כי המעשים שיוחסו לנתבעים בפרק זה לכתב התביעה היוו גם את הבסיס לתביעת התובעות לחיובם של הנתבעים בעילות של הפרת חוזה וגרם הפרת חוזה עקב הנזקים שהסבו להם הנתבעים לטענתן, אשר הועמדו כולם ביחד עם העילה של התעשרות שלא כדין על 5 מיליון ש"ח.

4.         בעקבות בקשת הנתבעים לסילוק על הסף של עילה זו לכתב התביעה, ובהמשך לקבלת תגובת התובעות ודיון בבקשה במעמד הצדדים, ניתנה החלטת בית הדין לפיה נקבע בין היתר כי:

            "על אף ההזדמנות שניתנה לתובעות להסביר במסגרת הדיון בפנינו, כיצד טענה זו מגלה עילה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט כלפי הנתבעים, לא שמענו כל הסבר או נימוק שיהא בו כדי לבסס ו לו לכאורה , בשלב זה , עילת תביעה כנגד הנתבעים לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט בשל חסכון בדמי כניסה לענף.

            משכך הם פני הדברים, אין זאת אלא שהדין הוא עם הנתבעים בכל הנוגע לאותו חלק בסעד המבוקש כלפי הנתבעים שעניינו ב" התעשרות שלא כדין בדמי הכניסה של רב בריח ", אשר אינו מגלה עילה כלפי הנתבעים או מיהם, אינו מגלה יריבות בין התובעות לבין הנתבעים, ואם תמצי לומר, אף אינו מצוי בסמכותו של בית דין זה בכל הנוגע למערכת היחסים שבין התובעות - המזכה לבין חברת רב בריח - הזוכה".

5.         על החלטה זו הגישו התובעות בקשות רשות ערעור לבית הדין הארצי (ע"ע 4339-10-09) אשר לאחר דיון במעמד הצדדים, ניתן בו פסק הדין, כדלקמן:

"1.       במהלך הדיון בערעור הציע בית הדין לצדדים את ההצעה הבאה:

בשלב זה מוצע לצדדים להגיע להסדר פשרה לפיו, החלטת בית הדין האזורי תיוותר על כנה, ויתאפשר למערערות להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה נוכח האפשרות העקרונית שתקום להן עילה כנגד המשיבים להתעשרות שלא כדין, לרבות כתוצאה מ"חסכון בדמי כניסה". בבקשה לתיקון כתב התביעה תפורטנה הנסיבות המדויקות שמקימות, לטענת המערערות, את העילה האמורה.

בשלב זה לא ייפסקו הוצאות אולם ההליך שבפנינו יילקח בחשבון בבית הדין האזורי בבואו ליתן פסק דין.

2.         הצעת בית הדין התקבלה על-ידי הצדדים ובא-כוח המערערות ביקשה ארכה בת 30 יום להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, ככל שיוחלט על-ידה על הגשת הבקשה.

3.         ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כמפורט לעיל.

             לאור זאת, בשלב זה אין צו להוצאות."

6.         בהתאם לכך הגישו התובעות את בקשתן זו לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת העילה של עשיית עושר ולא במשפט שכאמור נמחקה קודם לכן בהחלטת בית הדין.